מקדם ספיגה

מקדם ספיגה (Absorption Coefficient, סימן α) מודד באיזו מידה משטח סופג אנרגיית קול במקום להחזיר אותה. הערך נע בין 0 (החזרה מושלמת, כמו זכוכית) ל-1 (ספיגה מושלמת, כמו פתח חלון). ערכים מעל 1 נראים לפעמים בטבלאות יצרנים, וזו תוצאה של אופן המדידה במעבדה ולא של פיזיקה אמיתית. ## למה זה תלוי בתדר קול אקוסטי הוא לא יישות אחת. תדרים נמוכים (50 עד 250 הרץ) חודרים בקלות דרך חומרים דקים ודורשים מסה או עובי כדי להיספג. תדרים גבוהים (2000 הרץ ומעלה) נספגים על ידי משטחים מעטים יחסית, כולל ספוג דק או שטיח. לכן מקדם ספיגה נמדד בכל תדר בנפרד, ולא כמספר יחיד. טבלת ספיגה אופיינית למוצר מציגה את α בתדרים: 125, 250, 500, 1000, 2000, 4000 הרץ. כך מתכננים אקוסטיים יכולים להבין איך החומר יתפקד בחלל ספציפי, לפי תוכן הקול הצפוי בו. ## איך מודדים α שתי שיטות מקובלות. הראשונה היא שיטת ההדהוד (Reverberation Room Method, ASTM C423): מודדים את זמן ההדהוד בחדר עם וללא הדגימה, ההפרש מתורגם ל-α. שיטה שנייה היא שיטת הצינור (Impedance Tube, ISO 10534): נשלח גל קול לתוך צינור עם דגימה בקצהו, מודדים את היחס בין הגל הנכנס לגל החוזר. שיטת ההדהוד נותנת ערכים גבוהים יותר כי היא מודדת ספיגה מרב-זוויות. שיטת הצינור מודדת ספיגה בזווית ניצב בלבד, ומתאימה למוצרים קטנים. ## ערכים טיפוסיים בתדר 1000 הרץ - בטון: 0.02 - שטיח על תשתית רכה: 0.40 - וילון בד עבה במרחק 10 ס"מ מהקיר: 0.50 - לוח אקוסטי 25 מ"מ: 0.85 - ספוג אקוסטי 50 מ"מ: 0.95 - חלון פתוח: 1.00 (תיאורטי) ## למה זה חשוב בתכנון תכנון אקוסטי איכותי נשען על מקדמי ספיגה לפי תדר ולא על NRC בלבד. שני מוצרים יכולים להיות בעלי NRC זהה אך התנהגות שונה לחלוטין: אחד יספוג היטב את תדרי הדיבור (500 עד 2000 הרץ) ולא יעשה הרבה לתדרים נמוכים, השני יעשה הפוך. לתכנון משרד, חדר ישיבות או כיתה, מה שמעניין הוא בעיקר טווח 500 עד 2000 הרץ. לסטודיו או חדר מנוחה, תדרים נמוכים נכנסים לתמונה. המקור: ASTM C423, ISO 354, ISO 10534.