דציבל

דציבל (dB) הוא יחידת מידה לוגריתמית שמשמשת לתיאור עוצמת קול. שלא כמו יחידות לינאריות (מטר, ק"ג), כל עלייה של 10 דציבל מייצגת הכפלת עוצמת הלחץ הקולי תפיסתית, ועלייה של 20 דציבל מייצגת הכפלת לחץ הקול הפיזי פי 10.

למה דווקא קנה מידה לוגריתמי

טווח הקול שאוזן אנושית קולטת הוא עצום: לחץ הקול ברעש דק לעומת לחץ הקול מקרוב מטוס מתרומם הוא ביחס של פי מיליון. קנה מידה לינארי היה לא מעשי. דציבל מקווץ את הטווח הזה ל-0 עד 120, נתון נוח לעבודה.

נקודות התייחסות פרקטיות

• 0 dB: סף השמיעה האנושי הממוצע
• 10 dB: רחש עלים רחוק
• 30 dB: לחישה ברחוק 5 מטר
• 40 dB: ספרייה שקטה
• 50 dB: גשם בינוני, מקרר שקט
• 60 dB: שיחה רגילה ברחוק מטר
• 70 dB: שואב אבק
• 80 dB: תנועה בכביש סואן
• 90 dB: מסור חשמלי
• 100 dB: מקדחה
• 110 dB: קונצרט רוק קדמי
• 120 dB: סף הכאב, סירנת אזעקה צמוד אוזן

דציבל ועוצמה תפיסתית

הכלל: כל עלייה של 10 dB מייצגת הכפלה תפיסתית של עוצמת הרעש. תקרה אקוסטית שמורידה רעש מ-65 ל-55 dB משאירה אותו "חצי קולני" מהקודם. הורדה של 3 dB, לעומת זאת, היא הקטנה תפיסתית קטנה אך מדידה.

A-weighted (dBA) לעומת dB ישר

ברוב המפרטים האקוסטיים תפגשו במונח dBA. זה דציבל "משוקלל A", כלומר ערך שמתוקן לרגישות התדר של האוזן האנושית. מכשירי מדידה מודרניים מספקים dBA כברירת מחדל. למדידות מקצועיות באולפנים ובאולמות הופעות לעיתים נדרש דציבל לא משוקלל, או dBC לאירועי בס חזק.

חישוב הוספת מקורות

שני מקורות זהים של 60 dB נשמעים יחד כ-63 dB, לא 120 dB. הסיבה היא מהות לוגריתמית: 10 × log10(2) = 3 dB. שלושה מקורות = 65 dB. עשרה מקורות זהים = 70 dB.

דציבל לעומת dBV ולעומת dB SPL

באקוסטיקה הסטנדרט הוא dB SPL (Sound Pressure Level) ביחס ל-20 מיקרופסקל. באלקטרוניקה (מערכות שמע, ערוצי שידור), משתמשים ב-dBV, dBu, dBFS, שלכל אחד יחס התייחסות שונה. לבלבול, dB ב-DAW לא זהה ל-dB SPL בחדר.

המקור: ISO 1683, רמות התייחסות בדציבל באקוסטיקה.